מכתב מרגש שקיבלנו להוריו של גלעד שליט בתקופה בה היה בשבי:
שלום לכם אביבה ונעם שליט,
ביום שגלעד נפל בשבי נחמץ ליבי, ראיתי את תמונתו וממנה ניבט נער, עדיין נער, עוד לא בחור ובטוח לא גבר, כמעט עדיין ילד.
הוא נראה בן טובים, רגיש ופגיע שמבצע את המוטל עליו, שירות צבאי קרבי, בטח מלא בספקות, אי בהירויות והתלבטויות.
רואים עליו את העומק ועוצמת המחשבה וגדלות הרוח, אני גננת במקצועי ועבדתי במשך השנים עם הרבה ילדים.
גלעד נראה לי כמו אותם ילדים אינטליגנטים שמסוגלים להתלבט בשאלות של בריאה ויצירה, של צדק והוגנות, שאלות פילוסופיות עמוקות ורציניות על מהות החיים ואני לא צינית.
בכל יום שעובר אני חווה את הכאב שלכם, משתתפת אתכם בדאגה הנוראית האם הילד היפה והמקסים הזה יוכל לשרוד את התופת הזו שהוא מצוי בה, את הבדידות, חוסר הידיעה והחסר בקול אוהב ומאזין.
אני כואבת את העובדה שמה שקרוי "מדינה" או מה שהאמנו שהיא המדינה שלנו, שבשבילה אנחנו שולחים את ילדינו עם צו מוסרי שעליהם לצאת ולהגן ולקיים את חובתם, הדבר הזה מתכחש לחובה המוסרית הראשונית והיא להחזיר אותו הביתה,
אני מאזינה לרדיו ושומעת את המנהיגים והדיבורים וליבי נחמץ, ההבנה שהחיים התמימים והנבונים האלה נשקלים במשקלות של כדאיות ומחירים.
אין לי ספק שדרוש אומץ לב מוסרי כדי לעשות הכל להחזרתו ואני המומה מן ההיעדר שלו בקרב האנשים שאמורים לפעול ולקדם את שיבתו.
כולם מתחבאים מאחורי סיסמאות נבובות והאשמות ריקות של כל מי שהוא לא אנחנו במקום לקום ולעשות ולהחזיר אותו ולא חשוב המחיר.
אנא, באם יש משהו שאני יכולה לסייע, לעזור, לפעול, עדכנו אותי, אשמח לתרום מכישרונותיי.
אתכם בהמון אהבה והזדהות,
אביטל אהרוני
זהו אחד מתוך מאות המכתבים שהעמותה לשגשוג ובטחון, מפעילת פרוייקט ‘הדרך אל האושר’ בישראל, אספה והעבירה באופן אישי למשפחת שליט בספרים כרוכים.
כעת לאחר חזרתו המרגשת של גלעד לישראל, אנו מצדיעים לגלעד האמיץ, ואוספים מכתבים לברך אותו על שובו.
לכן, אם גם ברצונך לשתף בתחושותיך והרגשתך, ולברך את גלעד – לחץ כאן
